יום רביעי, 15 ביולי 2015

טעויות מכוונות כמנוע ללמידה:

בהמשך לפוסט הקודם בבלוג זה, פוסט שדיבר על חשיבותה של האיטיות ללמידה להתפתחות בכלל ובפרט עבור ילדכם המתקשה, אכתוב כאן על היבט אחר של למידה שברגיל אנחנו מנסים לצמצם אותו אך חשיבותו היא אדירה - טעויות .
תהליך למידה מתבסס על טעויות הקורות ובכן, בטעות. אך מה דעתכם על האפשרות ליצור בתוך תהליך הלמידה טעויות מכוונות ויותר מכך, וריאציות ומגוון של טעויות ? שמעתם נכון, ראשית בגישה כזו השיפוט והביקורת שהם הרסניים ללמידה והתפתחות מערכת העצבים מושהים והמיקוד עובר להנאה מהתהליך. דבר אחר שאנחנו משיגים בכך הוא שרמת השליטה של הילד בתפקוד החדש עולה ואיכות הפעולה משתבחת .
אף ילד לא יכול ללכת סתם כך יום בהיר אחד ללא למידה מוקדמת בה הוא נופל במאות אופנים שונים ונעמד על כפות רגליו תוך משחק והתנסות במגוון דריכות ועל פני חלקים שונים של כף הרגל.
בדרך זו המפה שיוצר מוחו לגבי הרגליים ותנועותייהם מלאה ומקיפה יותר ומאפשרת לו שימוש איכותי יותר בגופו ובמוחו.
אתן דוגמה למצב אפשרי בו עלול ילדיכם להתקשות וכיצד ניתן לעבוד איתו בגישה דומה .

נניח שילדכם מתקשה בכתיבה, הגישה הרגילה תהיה כנראה לדרוש ממנו להתאמן עוד ועוד עד שיצליח לצייר את האות אלף כמו שמבקשים ממנו. גישה כזו אינה לוקחת בחשבון את הדרך בה קונה המוח שליטה על תפקוד חדש ומלמדת את הילד להיכשל.
אם במקום זאת נהפוך את כתיבת האלף למשחק ונחליט שעכשיו כותבים אלף הכי מכוערת ועקומה שאפשר ואז למצוא עוד כמה דרכים שונות לכתוב אלף בצורות לא מוצלחות ולא יפות, עד מהרה השליטה בכתיבה והשליטה בתפקוד יהפכו טובות יותר ובעיקר, מוחו של הילד יהפוך לכלי למידה טוב יותר, דבר שיביא בעקבותיו שינויים אחרים לאוו דווקא בתחום הכתיבה .
טעויות הן חלק טבעי וחשוב מכל תהליך למידה והתנסות, אוירה לא שיפוטית מאפשרת לילד לטעות בצורה יצירתית ובאופן שמאפשר לו להשתפר.