(מאת איתן לרנר, המרכז הנוירו התפתחותי ללמידה באמצעות)
החגים עברו ובגלל עומס לא עדכנתי עד כה. כפי שאתם יודעים, שהיתי באזור הנפלא של הפיורדים הצפוניים של נורבגיה, לשם הוזמנתי לשבוע וחצי של עבודה אינטנסיבית עם מבוגרים עם מוגבלויות וילדים עם צרכים מיוחדים שונים. בעל המרכז, הוא הורה לילד מקסים ויפהפה הסובל מפגיעה מוחית קשה שהותירה אותו מלידה ספסטי מאוד, משותק מוחין ולא מדבר. הוא, האב, לומד לאחרונה אצל ענת בניאל בקליפורניה במטרה לעזור בעתיד לילדו ובמקביל הוא החליט לפתוח את המרכז הנוירו התפתחותי בסנדן נורבגיה ולהזמין אותי ואחרים בעתיד, על מנת לעבוד עם משפחות נורבגיות. השבוע ההוא היה מוצלח מאוד ומביא בעקבותיו נסיעה נוספת בינואר הקר. עבדתי עם מבוגר הנסמך על הוריו וכל זאת בגלל שמינקותו סבל מהידרוצפלוס (הגולגולת גדולה ומלאה נוזלים הלוחצים על המוח ודורשים ניתוחים תכופים והתקנת מנקז) שגרם לעיכוב התפתחותי תנועתי, רגשי ואינטלקטואלי. הוא נע בזחילה או נכון יותר בקפיצות צפרדע. במהלך השבוע הוא נרגע, החל לישון טוב יותר בלילות, להיות הרבה פחות פוגעני כלפי הוריו ובעיקר החל לנוע מכסא הגלגלים לרצפה ולמיטה בקלות רבה יותר ועם הרבה פחות צורך בעזרה.
לא אעמיס עליכם בסיפורים ואמשיך בפעם הבאה.
החגים עברו ובגלל עומס לא עדכנתי עד כה. כפי שאתם יודעים, שהיתי באזור הנפלא של הפיורדים הצפוניים של נורבגיה, לשם הוזמנתי לשבוע וחצי של עבודה אינטנסיבית עם מבוגרים עם מוגבלויות וילדים עם צרכים מיוחדים שונים. בעל המרכז, הוא הורה לילד מקסים ויפהפה הסובל מפגיעה מוחית קשה שהותירה אותו מלידה ספסטי מאוד, משותק מוחין ולא מדבר. הוא, האב, לומד לאחרונה אצל ענת בניאל בקליפורניה במטרה לעזור בעתיד לילדו ובמקביל הוא החליט לפתוח את המרכז הנוירו התפתחותי בסנדן נורבגיה ולהזמין אותי ואחרים בעתיד, על מנת לעבוד עם משפחות נורבגיות. השבוע ההוא היה מוצלח מאוד ומביא בעקבותיו נסיעה נוספת בינואר הקר. עבדתי עם מבוגר הנסמך על הוריו וכל זאת בגלל שמינקותו סבל מהידרוצפלוס (הגולגולת גדולה ומלאה נוזלים הלוחצים על המוח ודורשים ניתוחים תכופים והתקנת מנקז) שגרם לעיכוב התפתחותי תנועתי, רגשי ואינטלקטואלי. הוא נע בזחילה או נכון יותר בקפיצות צפרדע. במהלך השבוע הוא נרגע, החל לישון טוב יותר בלילות, להיות הרבה פחות פוגעני כלפי הוריו ובעיקר החל לנוע מכסא הגלגלים לרצפה ולמיטה בקלות רבה יותר ועם הרבה פחות צורך בעזרה.
לא אעמיס עליכם בסיפורים ואמשיך בפעם הבאה.
ילדון בן שלוש, דינמי כמו שבני שלוש יכולים להיות, הגיע אליי בגלל עיכוב בשפה. הוא משתמש בעיקר בכמה מילים בנורבגית אך לרוב בהברות או מילה קצרה איתה הוא מתאר כמעט כל דבר שדרוש לו. בנוסף לעבודה איתו, עבדתי גם עם האם על תקשורת כזו שבה היא תפסיק להבין אותו (לא תופס במקרי חירום ודרישות הכרחיות) כשאינו מובן . במקביל, עבדנו הרבה עם ספרים בנורבגית המכילים ציורים ולצידם שמם הנכון. הדגשתי אלמנטים שלא היו ברורים לו בתנועות גופו, בהדרגה שייכתי להם צלילים במשך משתנה שליוו את הקריאה כך שהפכו בהדרגה לשם של ציור מסוים.
לקראת סופשבוע הוא הוסיף שלוש מילים חדשות לאוצרו, נראה הרבה יותר רגוע ומתקשר ואני מצפה לשינויים נוספים בהמשך.
לקראת סופשבוע הוא הוסיף שלוש מילים חדשות לאוצרו, נראה הרבה יותר רגוע ומתקשר ואני מצפה לשינויים נוספים בהמשך.
שינוי דרמטי אצל ילדה כבת שלוש בעלת פגיעה מוחית
עדכון נוסף מנורבגיה - ילדונת מתוקה ופגועה מאוד בת שש, הנראית כבת שלוש בגלל הפגיעה המוחית וחוסר התנועה, עשתה שינוי דרמטי במהלך השבוע הזה: היא החלה לנוע ובצורה נשלטת יותר, נרגעה והחלה לישון בלילות (תופעה שקשורה לעוררות מפות חדשות במוח ומעבר למצב של אינטגרציה ורגיעה). לקראת הסופשבוע, כבר היה ברור שהיא התעוררה לחיים ומוחה ותנועות חיה הראו שיפור עצום בתפקוד. מרגש.
זוכרים את הילד של בעל המרכז, הסובל מבעיה מוחית קשה? עדכון על התקדמותו:
כפיש שכבר סיפרתי, מדבר בילד יפהפה של בעל המרכז; הפגיעה שלו כל כך קשה והוא ספסטי ברמה כזו שמוחו יורה ללא עכבה וללא הרף ולא מאפשר לו להניח לתנועות מסוימות להסתיים. הוא נמצא במצב קבוע של עווית חזקה בכל חלקי גופו עד שלהניע אותו צריך להניע את כל הגוף יחד כמו מקלבמהלך (למה הכוונה כאן? מקל מהלך?). השבוע, הנחתי ופעלתי מתוך הבנה שהוא זקוק ראשית כל ללמוד להירגע ולפני כן לא יוכל ללמוד דרכי פעולה ותנועה חדשות. דאגנו למצוא את התנוחות הכי נוחות בתוך חוסר הנוחות הקבוע שלו ושם בעדינות אין קץ חיפשתי מה כן זז בנפרד ולו במילימטר בודד אצלו. משם הרחבנו באיטיות את התנועה ואת אזור הנוחות שלו והתחלתי להשתמש בתנועות ספסטיות ולא נשלטות שלו ולהובילן בהדרגה לתנועה פונקציונלית; למשל, מתנועות התכווצות של הגב שדוחפות את הרגליים ליישור אפשר היה לעורר בו את התחושה של דחיפת הגוף כולו על המיטה כלפי מעלה פשוט על ידי העמדת הרגליים על המיטה ואז הדחיפה האקראית הלא נשלטת הופכת ללמידה הקשורה בסופו של דבר לעמידה והליכה ( כך לומד כל תינוק ללכת כבר כשהוא על גבו אבל תינוק רגיל אינו זקוק לעזרה). הילד צחק הרבה במהלך השבוע ונרגע. הוריו דיווחו שיכלו להשאירו על המזרן על הרצפה ולהתפנות לענייניהם בבית הרבה יותר מבעבר .
היו ילדים נוספים אך עלייהם אכתוב אולי בעתיד.
איתן לרנר
המרכז הנוירו התפתחותי ללמידה באמצעות תנועה
http://eytanlerner.blogspot.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה