אסמין, בת 6, ילדה קפריסאית מתוקה איתה אני עובד בצפון קפריסין כבר כמה חודשים ובנוסף עם משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים ובעיות התפתחותיות שונות.
בכל פעם שאני מגיע כמו לעוד מקומות בעולם, אני עובד עם כל ילד שישה ימים פעמיים בכל יום.
כשנפגשתי עם אסמין לראשונה לפני מספר חודשים היא הוחזקה בעיקר על הידיים של סבה והוריה ונישאה כך ממקום למקום .
בבית הספר התעקשו על הליכון והיא נעה איתו איכשהו אם כי קשה לקרוא לתנועה איתו הליכה.
היא גררה את שתי הרגליים ובעיקר סחבה את עצמה עם הידיים קדימה.
ניכר היה שאינה יודעת כלל להעביר משקל מרגל לרגל ולהשתמש בגב ובאגן ובראש לשם כך.
הרושם שלי היה שגם לא זחלה והתהפכה מעולם.
שיתוק המוחין שלה השפיע בעיקר על רגליה ובנוסף היא סבלה מפזילה חמורה שתוקנה לפני כשמונה חודשים על ידי ניתוח.
הפזילה אולי תוקנה אבל מוחה של אסמין לא למד להשתמש בעיניים ולא עשה אינטגרציה אתם ועם שרירי הגב והקשר שלהן לתנועה בכלל.
אני מאמין שזו הסיבה העיקרית שאסמין הייתה מפוחדת עד אימה לנוע ולא תפסה נכון עומק וגובה. ניסיונות להביאה אל הרצפה העלו התנגדות עזה ובכי מבוהל. נשימתה הייתה מוחזקת רוב הזמן וחזה וגבה נוקשים וחסרי תנועה.
יחד עם כל אלה אסמין היא ילדה אינטליגנטית ובעיקר מצחיקה ואוהבת הומור מוזר,
דבר שעזר לי מאוד לעורר את מוחה לעשות הבחנות טובות יותר וללמוד לחוש את עצמה כמסוגלת לנוע .
הסרטון שאתם רואים כאן צולם לאחרונה בביתה וניתן לראות שהפחד הנורא מהרצפה כמעט נעלם.
היא החלה לזחול ולעשות זאת בצורה רסיפרוקלית.
היא מניעה רגל אחר רגל ולבסוף מגיעה לספה ונעמדת.
ההליכה שלה גם אם בסיוע, השתפרה משמעותית והיא יודעת לארגן את האגן והגב
להעברת משקל ולומדת ללכת קדימה בצעדים קטנים אך בטוחים יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה